פרשת צו

פרשת צו ממשיכה את דיני הקרבנות, אך הפעם הדגש עובר אל הכהנים.

יש סדר לעבודה.

אש המזבח צריכה להיות דולקת.

הכהן צריך לדעת כיצד להרים את הדשן, כיצד להקריב וכיצד לנהוג בחלקים השונים של הקרבן.

אחת השורות המפורסמות בפרשה היא:

"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה."

האש הופכת לסמל של התמדה.

הקדושה אינה אירוע חד-פעמי.

היא עבודה יומיומית.

הפרשה מסתיימת בהכנות לחנוכת המשכן ובשבעת ימי המילואים.

אהרן ובניו נכנסים לתפקידם.

העולם שהוקם בספר שמות מקבל עכשיו חיים של עבודה.